אהרונוף נ' תקשורת בע"מ

פסק דין

1.הנתבעת היא חברה העוסקת במתן שירותי תקשורת באמצעות טלפונים ניידים. התובע היה לקוח של הנתבעת במשך מספר שנים וביקש לבטל את יחסי ספק – לקוח שהיו בינו לבין הנתבעת על מנת לעבור לחברה אחרת הנותנת שירותים דומים. התובע טוען שפנה לנתבעת וביקש לדעת מה הסכום הכולל שנותר חייב לה על מנת להפסיק את יחסי ספק – לקוח שהיו ביניהם. לטענתו נמסר לו כי הסכום הכולל עומד על סך של 2,282 ₪ וחשבון הבנק שלו אכן חויב בסכום הנ"ל במסגרת הוראת קבע שעליה חתם לטובת הנתבעת. לטענת התובע הסכום הנ"ל הינו "קנס יציאה" בשל ביטול התחייבויותיו עם הנתבעת וכי להפתעתו לאחר שכבר חויב חשבונו בסכום הנ"ל, המשיכה הנתבעת לחייב את חשבונו בחיובים נוספים שלא לצורך (להלן – החיובים הנוספים). מכאן התביעה להשבת החיובים הנוספים שנעשו מחשבונו. התובע העמיד את תביעתו על סך של 20,000 ₪.

2.הנתבעת הבהירה, תוך הפנייה למסמכי החיוב השונים של החברה, כי "קנס היציאה" היה בגובה של 1,472 ₪ ולא 2,282 ₪. הסכום הנותר הינו בגדר חיוב שוטף עקב שיחות שבוצעו מהטלפונים הניידים שהיו ברשותו של התובע במסגרת חבילות שירות שניתנו לו. הנתבעת הבהירה שהחיוב ב-"קנס יציאה" נעשה בעת שעדיין שרר המצב המשפטי הקודם שלפיו לא היתה מניעה חוקית בחיוב הלקוח ב-"קנס יציאה". כמו כן, הנתבעת טענה והתובע לא הכחיש זאת, כי התובע קיבל פיצוי בגובה "קנס היציאה" מהחברה המתחרה שאליה עבר.

3.לגבי החיובים הנוספים שנעשו מחשבונו, לאחר החיוב בסך של 2,282 ₪, לטענת הנתבעת מדובר בחיוב עבור עלות מכשירי הטלפונים הניידים שהיו ברשותו של התובע ואשר נמסרו לו על ידי הנתבעת במסגרת חבילות השירות שסופקו לו. התובע טרם הספיק לשלם את מלוא העלות של המכשירים מאחר וביקש להתנתק משירותי הנתבעת. התובע פעל באופן חד צדדי לביטול הוראת הקבע שעליה חתם לטובת הנתבעת ובשל כך לא ניתן היה לגבות את יתרת החוב של התובע לנתבעת. הנתבעת נאלצה לנקוט בהליכי גביה כנגדו בלשכת ההוצאה לפועל.

4.דין התביעה להידחות. להלן נימוקי :

א.הנתבעת הוכיחה את טענתה, באמצעות מסמכי החיוב שברשותה והוגשו לתיק בית המשפט, כי החיובים הנוספים היו רק עבור עלות המכשירים הניידים שברשותו של התובע. יוצא מכך, שחיובים אלה נעשו כדין;

ב.סירובו של התובע לשלם עבור עלות מכשירי הטלפון הניידים שהיו ברשותו ובשימושו ונמסרו לו על ידי הנתבעת, הינו בגדר ניסיון להתעשר על חשבון הנתבעת שלא כדין;

ג.התובע העמיד את תביעתו על סך של 20,000 ₪ מבלי לפרט כיצד הגיע לסכום האמור. סכום התביעה נרשם בעלמא וכלאחר יד מבלי לבססו על מסמך כלשהו או על שיטת חישוב כלשהי.

5.הנני קובע כי התובע לא הצליח להוכיח את תביעתו בשני מישורים : הן בשאלת האחריות והן בשאלת הנזק. התובע לא הוכיח כי עומדת לו עילת תביעה כלשהי כנגד הנתבעת וגם לא הוכיח שנגרם לו נזק, לא בסך של 20,000 ₪ וגם לא בסכום אחר.

6.משקבעתי כי דין התביעה להידחות, הנני מורה לתובע לשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 500 ₪.

סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

כל אחד מהצדדים יהיה רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לכבוד בית המשפט המחוזי במחוז מרכז, תוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: